על שותפות, עבודת צוות וערבות הדדית.
בימים כאלה, כשרבים מרגישים קושי, בדידות ולעתים אף ייאוש. אני רוצה לדבר על מה שמחזק ומייצר את החוסן הנדרש כדי להתמודד... שותפות, ערבות הדדית ועבודת צוות. ערכים המהווים את הבסיס לקיומנו כעם וקהילה. מי שחי לאורם לעולם לא יסב מבטו ממי שזקוק לעזרה, ובזמנים של משבר ימצא באנשים הטובים סביבו נחמה ומשענת.
השבוע אספר לכם, על כמה אירועים שיש ביניהם לדעתי מכנה משותף כזה.
בתחילת השבוע אירחנו אורחים חשובים ויקרים: Carlos campo מנכ״ל מוזיאון התנ"ך בוושינגטון בו מוצג הפסיפס שלנו, Bobby Duke אוצר מוזיאון התנ"ך (נוצרי אוונגליסט שמדבר עברית שוטפת!), ד״ר כמיל סארי מנהל מרחב צפון של רשות העתיקות ומשה עג׳מי סגן מנהל רשות העתיקות.
לקחנו אותם למתחם החפירות בתוך כלא מגידו (תודה להנהלת המתקן על אירוח נדיב) למקום בו נמצא הפסיפס ההיסטורי, שנמצא עכשיו בוושינגטון. היה מרגש כל כך לראות אותם אחוזי התפעמות, מדלגים בין האבנים בשמש הקופחת ונוגעים בשרידים בני 2000 שנה בחרדת קודש.
לאחר מכן עשינו להם סיור קצר במשמר העמק, לקחנו אותם לאכול ואח"כ לביקור באנדרטת השואה שבקיבוץ, שם הם נתנו לנו שי מיוחד: עותק ממוסגר של דף מקראי עתיק בו מופיעים הפסוק מתוך ספר שמות י"ז, י"א: "וְהָיָ֗ה כַּאֲשֶׁ֨ר יָרִ֥ים מֹשֶׁ֛ה יָד֖וֹ וְגָבַ֣ר יִשְׂרָאֵ֑ל וְכַאֲשֶׁ֥ר יָנִ֛יחַ יָד֖וֹ וְגָבַ֥ר עֲמָלֵֽק".
המשל המקראי מספר על מלחמת בני ישראל בעמלק, וכיצד בכל פעם שמשה הרים ידו ישראל ניצחו, ובכל פעם כאשר ידו עייפה וצנחה ניצחו עמלק. על מנת להבטיח את ניצחון ישראל, באו עוזרים והחזיקו את ידיו של משה למעלה... "אנחנו העוזרים שבאנו לכאן על מנת לחזק את ידיכם כדי לסייע לכם לנצח" הם הסבירו. מודה שהמשמעות המרגשת מאד של המתנה שקיבלנו מאנשי מוזיאון התנ"ך, ועוד באנדרטה לזכר השואה, חיזקה אצלי את ההרגשה שערבות הדדית פנימית ולא פחות חשוב, גם עם שותפים מבחוץ הם התנאי לקיום המשפט "לעולם לא עוד"!
אנחנו עובדים עמם, על תכנית לבניית מרכז מבקרים "פסיפס מגידו", אבל על זה ארחיב בהזדמנות אחרת.
עוד דוגמא לערבות הדדית, הפעם ממש מקרוב... השבוע קיבלו במשמר העמק החלטה לאפשר לאנשי נחל עוז, להאריך בשנה נוספת את שהותם בקיבוץ. זו החלטה שיש לה משמעויות גם מבחינת הקיבוץ וגם מבחינת שירותי המועצה ומסגרות החינוך, ובעיקר יש בה את כל מה שאני מייחל לו בחברה הישראלית! אני גאה בהחלטה הזו, גם כראש המועצה וגם כחבר משמר העמק.
עוד על קהילה וערבות הדדית... השבוע הוצגו בפניי, תוצרי צוות התוכנית האסטרטגית לגיל השלישי, שעשה עבודה מדהימה של מחקר, חשיבה ולמידה. בניית תוכנית שתקיף את כל התחומים והצרכים של בני ובנות הגיל השלישי במועצה הוא אחד מיעדי הפיתוח וההשקעה המרכזיים שהגדרנו, ואני שמח לומר כי התוכנית שמגבש הצוות היא מקיפה ומעמיקה – מההכנה לפרישה, חיים עשירים ומלאים לאחר הפרישה ועד לאמצעי סיוע ופתרונות במצבים סיעודיים... ערבות הדדית כבר אמרנו?
עוד על אחריות ושותפות, השבוע התקיים המפגש האחרון של קורס פיתוח מנהלים למנהלי האגפים במועצה. הקורס הובל על ידי רות שלומיוק, מנהלת משאבי אנוש, בשיתוף עם קרן היבש, יועצת ארגונית, אשר גם הנחתה את הקורס.
הקורס נבנה כדי לחזק ולפתח את הצוות הניהולי הבכיר של המועצה, ולעצב הנהלה מגובשת ומקצועית, כחלק מתהליך כולל של שינוי ארגוני שאנחנו מובילים – חיזוק שיתופי הפעולה בין האגפים כחלק מתפיסה של ניהול רשתי ועבודה סינרגטית שייטיבו את השירות לתושבים ואת ניהול העובדים. המשתתפים עברו מסע משמעותי של למידה, פיתוח אישי וקבוצתי, ושיח ניהולי מעמיק. במפגש הסיום נערך טקס חגיגי להענקת תעודות, שסיכם תהליך חשוב ומעורר השראה.
פתחתי את הפוסט בתחושת המועקה שכולנו מרגישים והתכוונתי כמובן לחרדה לגורל החטופים. כולנו שואלים את עצמנו מה ניתן לעשות כדי להשפיע על המציאות ועל מקבלי ההחלטות.
בימים הקרובים בכוונתנו לקיים מפגש תושבים שיוקדש לנושא, ובו נשמע שורדי שבי ונחשוב יחד על דרכים בהם ניתן להפעיל לחץ ולהישמע. כי גם כאן, הדאגה לגורל החטופים מהווה את התנאי להמשך קיומה של ערבות הדדית בין אזרחי ישראל ולקיומה של חברה ישראלית בריאה, המקיימת את הערכים עליהם נבנתה המדינה.
נסיים כמו תמיד בתקווה אין סופית לבשורות טובות ושתהיה לנו שבת שקטה.
שלכם,
גיל