נתחיל בקצת רקע כללי ואחרי זה אספר מה קורה אצלנו.
מים הוא אחד המשאבים החשובים ביותר לקיום האנושי, נמצא במחסור בישראל וכדי להבטיח אספקה סדירה לכל האזרחים, הוקמה רשות המים והביוב בישראל שהיא הרגולטור האחראי על הכללים, המחירים והתנאים הן לאספקת המים לישובים השונים והן להסדרת הטיפול בשפכים של כל יישוב וישוב. כאשר ברוב הרשויות בישראל מי שאחראי על אספקת המים והטיפול בביוב, אלה תאגידי מים וביוב אזוריים.
המדינה מפקחת על תאגידים אלה, קובעת את מחיר המים שהם יקבלו ממקורות והמחיר בו הם חייבים למכור את המים לתושבים. מהצד השני המדינה מחייבת את התאגידים האלה לספק גם פתרונות להזרמת הביוב והטיפול בו במתקנים לטיפול בשפכים וטיהורם הנקראים בקיצור - מט"ש.

הטיפול בשפכים, מורכב ויקר ביותר ולכן הגדירה המדינה כללים המחייבים את כל תושבי המדינה לשלם אגרת ביוב, שאמורה להספיק לטיפול השוטף בשפכים ו"דמי הקמה" הנקראים לעתים" היטל ביוב" - תשלום חד פעמי שכל תושב משלם פעם אחת עבור בניית תשתית הביוב. דמי הקמה אלה, מחושבים בהתאם לשטח שבבעלות התושב וגודל הבית. ואמורים לממן את בניית התשתיות... בפועל זה רחוק מלהספיק והמודל הכלכלי עליו מתבססים תאגידי המים והביוב הוא רווח מאספקת המים (בהמשך אסביר איך) ו... הפסד על הביוב.

ומה אצלנו במועצה?
עם החלת הרפורמה של תאגידי המים הוקם תאגיד "מי מגידו". אך בניגוד לתאגידים במקומות אחרים, הוא הוקם כספק של פתרונות ביוב בלבד ולא כספק מים, בין השאר כי רוב יישובי המועצה הם ספקי מים עצמיים. גם כספק פתרונות ביוב מי מגידו משרת רק חלק מהישובים, אלה שבחרו להיות מחוברים לשירותיו.
חשוב לציין: מתן פתרונות ביוב חדישים שעומדים בתקנים הוא תנאי הכרחי של המדינה ליישובים על מנת שיוכלו לקבל היתרי בניה ולבנות שכונות חדשות והרחבות, בשל העובדה שפתרונות הביוב ההיסטוריים בישובים לעתים קרובות כבר לא עומדים בתקן. כך שהשירות שמעניקה מי מגידו בתחום הביוב הוא חיוני לפיתוח היישובים!
מצד שני, הן דמי ההקמה (היטל הביוב) שגובה מי מגידו, והן אגרת הביוב, נמוכים משמעותית מהעלויות האמתיות של התאגיד, אשר צבר בתוך שנים ספורות גירעון של עשרות מליוני ש"ח. התאגיד הוא בבעלות מלאה של המועצה, והגירעון כולו ממומן כבר שנים על ידי הלוואות שלוקחת המועצה.

גם ביישובים המצב לא פשוט, חלקם עדיין לא חוברו למט"שים כפי שנדרש, באחרים תשתיות ישנות שלא עומדות בתקנים, פיצוצים בצינורות המים ולעיתים אף גלישת ביוב ברמה יומיומית.
בחודשים האחרונים, אנחנו פועלים ללא ליאות למציאת פתרונות, במגעים עם רשות המים, המשרד לתשתיות לאומיות ומו"מ עם תאגידי מים וביוב שכנים לבדיקת אפשרויות מיזוג.
עברנו את כל הגורמים... עד לשר התשתיות עצמו, הצגנו לו את המצב הקשה של התשתיות בעיקר במושבים וביקשנו את סיוע המשרד. גם השר וגם אנשי משרדו הבהירו לנו, שישובים המהווים ספק מים של עצמם, צריכים לדאוג גם לתשתיות בישוב, וזאת אחריות היישוב לדאוג לתשתיות והמדינה לא תסייע למי שלא מילא את אחריותו.

אז מה עושים?
נכון להיום, הפתרון היחידי שהמדינה מאפשרת, להחזרת ההשקעה של התאגידים בתשתיות ביוב יקרות, הוא סבסוד מחירי המים שהיא מוכרת לתאגידי המים, ובאמצעות הגדלת הרווח לממן את עלויות ההקמה והתחזוקה של תשתיות המים והביוב.
כדי שזה יהיה רלוונטי גם עבורנו, עלינו להפוך את מי מגידו מספק של שירותי ביוב בלבד גם לספק מים ולאפשר לישובים שיבחרו בכך לקנות מים ממי מגידו במקום מרשות המים הארצית.
היתרונות? Win-Win לכולם.
תושבי הישובים שיבחרו להתחבר למי מגידו כספק מים יוכלו לקבל מים במחיר זול יותר, היישובים יהיו פטורים מהשקעה הולכת וגדלה ותחזוקה של תשתיות עצמיות שמתיישנות.
ומי מגידו כספק מים כפרי רב יישובי יעברו למודל רווחי שיאפשר השקעה בתשתיות הנחוצות.

חשוב לי לציין – מבין היישובים שבחרו לא לקבל שירותי ביוב מלאים ממי מגידו, יש ישובים שמצב התשתיות שלהם בכי רע.
במדרך עוז למשל, עקב היעדר מקורות מימון וחוסר טיפול לאורך השנים, נוצר מצב הדורש טיפול ופתרון מידי שכן מדובר בנזק סביבתי וסכנה בריאותית. אף כי במדרך עוז האחריות לטיפול בתשתיות הביוב הפנימיות היא של המושב, התגייסה המועצה לסייע לישוב ואף נטלה הלוואות לצורך זה, אך הלוואות אלו אינן מספיקות לפתרון היסודי הנדרש והתהליך לצערי מתארך ובלי שינוי ההגדרות הפתרון לא יהיה שלם. הרפורמה במי מגידו, תסייע ליישובים שיבחרו להצטרף, במימון הקמה ותחזוקה של פתרונות ביוב בתקן הנדרש, כמו גם כאמור בהוזלת מחירי המים לישוב ולתושבים, ולכן אני מאמין מאד בנחיצותה.
עד חודש אפריל אנו מקווים לקבל מרשות המים את האישור הרשמי למהלך והחל מהחציון השני של שנת 2025 יישובים שיבחרו בכך יוכלו להפוך את מי מגידו לספק המים שלהם, להשתחרר מעלויות הניהול העצמי של תשתיות מים וביוב ולהוזיל את מחירי המים שהם מקבלים.