14.2.25
"הדואג לדורות מחנך אנשים" (יאנוש קורצ'אק)
נהוג לדבר על החינוך בתחילת שנת לימודים, בסופה או באירועים מיוחדים... אבל חינוך זה עבודה משמעותית, יום יומית, תהליך המתחיל עם הלידה, מתפתח, צומח, נבנה אבן על אבן, לעתים נשבר, לעתים חוזר לאחור. אבל אנשי החינוך הנפלאים שלנו, תמיד שם כדי לגדל, לכוון, לטפח ולהצמיח את ילדינו.
לכן חשוב לי, גם סתם ככה, באמצע שנת הלימודים לספר מה קורה במערכות החינוך שלנו.
יש המון מה לספר על מערכת החינוך הנפלאה שלנו במגידו, החל מאגף החינוך רב הפעלים במועצה בראשו עומד שי סבג שהצליח השנה לחלק את היממה ליותר מ-24 שעות ולהיות גם קצין בשירות מילואים אינטנסיבי וגם להוביל עשייה אדירה עם הצוות ועם המון שיתופי פעולה, ועד לצוותים החינוכיים הנהדרים בבתי הספר, בגני הילדים, בחינוך הבלתי פורמלי, חברת הנעורים רעות, קידום נוער, וכמובן מעורבות מרשימה ויוצאת דופן של ההורים.
אבל חייבים לבחור אז אספר רק על כמה נושאים מתוך רבים.
אתחיל ממסגרת מופלאה, ייחודית, שלא כולם מכירים: קידום נוער (פרויקט היל"ה). קידום נוער הוא מסגרת מקצועית שנותנת מענה חינוכי-טיפולי לבני נוער שנשרו ממסגרות החינוך הפורמליות או מתקשים להסתגל אליהן ולתפקד בתוכן. במועצה שלנו, באופן מאוד ייחודי, קידום נוער נמצא בתוך תיכון מגידו. ה"אני מאמין" לפיו מתנהל המקום הוא תחושת שייכות בטוחה ואוהבת. קידום נוער הוא מסגרת המאפשרת לכולם יחד ולכל אחד לחוד להתפתח, להשכיל, לפתח אישיות וזהות עצמאית ולחוש בעל ערך. כל זאת נעשה על ידי צוות מקצועי שמחבק, מלווה, מכיל מקשיב, אשר מעניק תשומת לב אמיתית ואישית לכל נער ונערה.
אני מכיר הורים רבים שילדיהם למדו בקידום נוער, ילדים מוצלחים ומוכשרים שמסיבות שונות "לא מצאו את עצמם" במסגרת הרגילה, והם כולם מדברים על המקום בעיניים נוצצות ואפילו דומעות, כמסגרת ש"הצמיחה לילדים כנפיים". הילדים האלו שהיו רגע לפני נשירה, סיימו בגרות, והמשיכו לשנות שירות תורמות ומשמעותיות, שירות צבאי משמעותי, הצלחה, תרומה, תחושת ערך ובטחון. הכל אפשרי כשרואים אותך ומתאימים את המערכת לאדם המיוחד והיחיד שאתה!
ועוד מאותה תפיסת עולם לפיה לא מוותרים על אף אחד ואחת - תוכנית למניעת נשירה בחטיבת הביניים. לתלמידי החט"ב אתגרים רבים (השתלבות במסגרת חדשה, מורים חדשים, חומר לימודי ברמה גבוהה יותר) לצד תחילתו של גיל ההתבגרות ובו שינויים התפתחותיים רבים. ישנם נערים שתקופה זו מורכבת יותר עבורם ותפקודם נפגע. כחלק ממענה מניעתי ורצון לתמוך ולחזק תלמידים אלה, מתקיימת בחט"ב תוכנית מניעה בהנחיית 2 מטפלים רגשיים המתמחים בתחום. הקבוצה מאפשרת חוויית שייכות בקבוצת שווים ומהווה עוגן ומקום בטוח עבור הנערים, וכן מרחב בטוח לעיבוד חוויות וקשיים ספציפיים ומציאת דרכי התמודדות. תוכנית חשובה ביותר!
הנושא הבא שמסב לנו גאווה הוא החיבור בין חינוך דתי לחינוך ממלכתי בבית הספר קשת התקווה שנקרא גם בית חינוך משלב.
בית החינוך המשלב חותר לטפח קהילה חינוכית מגוונת, שבה דתיים, חילונים ומסורתיים לומדים יחד מתוך כבוד הדדי, סובלנות ושיח פתוח. תפיסת העולם של בית החינוך מבוססת על חיבור בין זהויות שונות, יצירת שפה משותפת, וחיזוק האחריות הקהילתית והסביבתית.
בית החינוך מאמין כי לכל ילד וילדה יש מתנה אישית, אור מיוחד משלו/ה. תפקידם של מנהיגי ומנהיגות החינוך הוא להכיר את החוזקות והמתנות של כל אחד ואחת, וללמד אותם/ן כיצד לטפח ולממש את הפוטנציאל הגלום בהם/ן. לשם כך, נבנו ארבע מגמות מבוססות בחירה כבר בגיל היסודי: טכנולוגיה, אומנות, ספורט וסביבה. בקשת התקווה, בהובלתה נפלאה של שפרה טולדנו צפריר והצוות החינוכי, מאמינים כי למידה משמעותית מתרחשת דרך חוויה, וכי תפקידנו העיקרי הוא לטפח זהות אישית וחברתית, וליצור חוויות ילדות בחום ואהבה.
המרחבים הפתוחים בבית החינוך, לצד פדגוגיה שנבנתה בהלימה לחזון בית החינוך, מאפשרים חוויות למידה מותאמות אישית, יצירתיות וחשיבה עצמאית. בקשת התקווה מעודדים את התלמידים/ות ללמוד בסביבה פתוחה, חופשית ומגוונת, שבה יש מקום לכל רעיון וגישת למידה.
אתמול, לכבוד ט"ו בשבט, חג הטבע והתחדשות הצמיחה שמסמל את השורשים המשותפים שלנו לצד האפשרות לצמוח לכיוונים שונים ועדיין לחלוק קרקע אחת, זכינו לביקור משמח במועצה של הצוות ותלמידי מגמת סביבה שהביאו לנו שי לחג, את תוצרי הפעילות שערכו בטבע.
עוד חוויה קסומה היתה לי בביקור בבית הספר פלגים בו יצרו תלמידי "מצוינות באומנות" בליווי המורה נירית בן דוד את המיצג היפהפה "כנפיים של תקווה". המיצג נוצר בהשראת "כנפיים של בובה" שהוקם ביולי 23' על ידי לבנת קוץ ז"ל וקהילת כפר עזה. לבנת קוץ נרצחה עם בעלה ושלושת ילדיה בשבעה באוקטובר, ובלב שבור ואוהב יוצרות קהילות בכל הארץ מיצגים של כנפיים מצעצועים, לזכרם ולהנצחתם, כסמל לתקווה, לחיבור ולקיימות.
עוד תחום חשוב שאנו מקדישים לו הרבה מחשבה הוא החינוך הטכנולוגי. השבוע הסתיים במגידוטק "שבוע החלל" בהובלתם של שי גולן וזיו עופר, וזו הזדמנות להודות למגידוטק על המהפכה שהם מחוללים בתחום החינוך הטכנולוגי, וכן לחברת תמה ממשמר העמק, על תרומתה רבת השנים למגידוטק ולחוג רובוטיקה.
תחום נוסף בו אנחנו רואים שינוי וצמיחה מדהימים הוא חינוך מודע-מגדר. יועצת המגדר שלנו ד"ר איילה ברנסון התחילה לעבוד עם מנהלי מסגרות החינוך על הטמעת המודעות המגדרית במסגרות החינוך שלנו, וכבר עכשיו רואים תוצאות, לדוגמא לפני שנה לא היתה ולו בת אחת במפגש החשיפה לתחום מדעי המחשב בתיכון, והשנה בזכות הכנה נכונה ועבודה טובה של הצוות החינוכי והמקצועי, הגיעו... 11 נערות!
ואם כבר משבחים את העשייה בתיכון מגידו, מוזמנים לעיין בטבלה המצורפת ולראות כמה גבוה אנחנו מדורגים באחוזי הגיוס לשירות משמעותי לשנת תשפ"ג. מקום ראשון (!) בבנות ורביעי בבנים, באחוזים מטורפים. גם ביציאה למכינות ושנת שירות אחוז המתנדבים בין בוגרי בית הספר גבוה פי 5 מהממוצע הארצי!!!
זה לא מקרי, זו תוצאה של חינוך חסר פשרות לערכים, לתרומה ולאהבת המולדת.
ויש כמובן גם חינוך לתרבות, לאמנות ולרוח, והשבוע שמחתי לפגוש את המשורר רוני סומק (הידעתם שהוא התחיל כשחקן כדורסל מקצועי לפני שהפך למשורר?). נפגשנו בספרייה האזורית שלנו בתיכון מגידו, בניהולה המסור של דפנה אלקבץ. בין רוני לספרייה ולתלמידי התיכון נרקם קשר ארוך שנים ואתם מוזמנים לקרוא עליו בניוזלטר השבועי שלנו.
יש עוד המון עשייה חינוכית וסיפורים מרגשים יום יום במערכות החינוך שלנו, אבל אי אפשר לספר הכל בפעם אחת...
אז נעצור כאן וניפרד בתקווה לבשורות טובות בסוף השבוע.
שתהיה לכולנו שבת נעימה.
שלכם,
גיל
