עבר הווה ועתיד... במורשת מגידו!
לפני שבוע דיברנו על התחלה של תהליך אסטרטגי הצופה פני עתיד, היום נעסוק בשורשים שלנו בבסיס הקיום האנושי כאן במגידו, במידה רבה - ערש התרבות האנושית.
השבוע המבט הזה משקיף לא רק קדימה, אלא קודם כל הרחק אחורה, כי האזור שלנו, כמו שכולם יודעים, הוא אזור בעל חשיבות עולמית מבחינה ארכיאולוגית, אזור שיש בו ממצאים המעידים על התיישבות ופעילות, חקלאית, תרבותית, צבאית וכלכלית מלפני עשרת אלפים שנה ועד ימינו.
ולא רק מורשת היסטורית ודתית עולמית יש אצלנו, אלא גם מורשת צעירה יותר, מרגשת ומשמעותית לא פחות, המורשת של ראשית ההתיישבות הציונית, הקמת כח המגן היהודי והלחימה על הקמת מדינת ישראל.
כשכל זה עטוף בטבע מקסים, ביערות, גבעות, עמקים ונחלים, המסקנה המתבקשת היא שהאזור שלנו הוא פנינה! פנינה עם פוטנציאל משיכה ארצי ובינלאומי, ואחת המטרות שלי היא לבנות תוכנית אב שתמסד ותממש את הפוטנציאל העצום הזה.
אספר בקצרה על כמה סיורים ופגישות מעניינות שהתרחשו השבוע בנושא, ועל כל השאר תוכלו כרגיל לקרוא בניוזלטר השבועי שלנו.
פתחנו את השבוע בסיור שערכה לנו רשות העתיקות, כדי לראות את הפסיפס הנדיר שהתגלה בחפירות כלא מגידו רגע לפני שהוא ממריא למוזיאון התנ"ך בוושינגטון.
למי שלא מכיר, מדובר בתגלית עולמית בעלת חשיבות היסטורית ודתית הנחשבת לחשובה ביותר מאז גילוי המגילות הגנוזות במדבר יהודה.
חשיבותו של הפסיפס היא בכתובות שמופיעות בו, כולל כתובת שמהווה את העדות הראשונה והעתיקה ביותר בעולם, בה מוזכר שמו של ישוע הנוצרי ומתייחסת אליו כאל. מדובר בראשית המאה השלישית לספירה, כמאתיים שנה אחרי הולדתו וכמאתיים שנה לפני הפיכת הנצרות לדת. רשות העתיקות הוציאה את הפסיפס מהמקום בו התגלה - בחפירות מתחת לכלא מגידו, על מנת להציל ולשמר אותו, והוא עתיד לשוב אלינו ולהפוך לאבן שואבת לתיירות מהעולם הנוצרי על כל פלגיו. לפני שביקרנו את הפסיפס התארחנו במוזיאון הפסיפס בעיר לוד, שם התגלתה רצפת פסיפס עוצרת נשימה ביופייה בלב שכונה ערבית, שלאחר שובה מתצוגות במוזיאונים הגדולים והנחשבים בעולם הוקם סביבה מוזיאון.
למחרת הסיור נפגשנו במתחם כלא מגידו ולאחר מכן בגן הלאומי תל מגידו עם אנשי רשות הטבע והגנים בראשותו של גיא כהן - מנהל מחוז צפון ועם ד"ר יותם טפר הארכאולוג שניהל את החפירות באזורנו, שהציגו לנו את הממצאים המדהימים שנתגלו באזור, את פעולות ההצלה והחפירה לקראת סלילת כביש 66 החוצה את מתחם הלגיון הרומי, ותוכניות מוצעות להקמת אזור תיירות רחב שיכלול גם את גן לאומי תל מגידו, (או בשיבוש המוכר של שמו בעולם, ארמגדון).
בהמשך השבוע, בין עוד שלל פגישות בנושאי בטחון, חקלאות, ישיבת מליאה ומאבק בצינור הגז (פירוט בניוזלטר), נפגשנו עם אנשי רשות הניקוז קישון שמובילה תוכנית לשיקום נחלי עמק יזרעאל, ואני מספר על כך כי גם נושא זה מתקשר לחזון התיירות.
בקצרה, חמישה ערוצי נחלים מאזורנו נשפכים את אל נחל הקישון לאורכו, ובשל שאיבה של מי מעיינות הם ערוצים בלבד ולא נחלים של ממש. מדינת ישראל החליטה כי מצב משק המים כיום מאפשר הפסקת שאיבה של ערוצים אלה מתוך מדיניות ש"גם הטבע הוא צרכן מים לגיטימי" ולא רק בני אדם וחקלאות (:
מטרת תוכנית השיקום היא להפוך את הערוצים בשטחנו לנחלים של ממש ע"י פעולות שיקום מורכבות שכוללות העמקתם, טיפול בגדותיהם וסלילת שבילי הליכה לאורכם וביניהם, כולל לאורך נחל הקישון עצמו.
כאשר תושלם התוכנית יהיה בשטחנו פארק של נחלים ומסלולי הליכה, ויחד עם השקעות ופיתוח בכל אוצרות המורשת שלנו (ועוד לא דיברנו על אתר מערת הפלמ"ח הנפלא, הפוטנציאל הבלתי ממומש של ג'וערה ועוד...), אני חושב שיש למה לצפות.
שתהיה לנו שבת שקטה ונעימה,
אוטוטו חוזרים ללימודים ובינתיים מאחל לכולכם סופשבוע נעים.
שלכם,
גיל
