תושבים יקרים,
כשתקראו את הסיכום השבוע אני כבר אהיה מעבר לים, בוושינגטון הרחוקה אליה נסעתי לאירוע החשיפה העולמי של הפסיפס שלנו במוזיאון התנ"ך.
מטרת הנסיעה היא בראש ובראשונה להבהיר לכל הגופים הרבים השותפים בהצגת הפסיפס והבאתו להכרה העולמית לה הוא ראוי, שהפסיפס שייך למגידו!
כאן הוא נוצר לפני אלפי שנים, כאן התגלה, ולכאן יחזור כדי להיות מוצג למאות אלפי המבקרים שיבואו אלינו לראותו מרחבי העולם.
מטרה נוספת של הנסיעה היא לייצר קשרים ומפגשים עם תורמים פוטנציאלים, שיאפשרו לנו את השגת המימון הדרוש להקמת מרכז מבקרים, הראוי לתגלית בעלת חשיבות עולמית כמו זו.
ועוד בנושאים בינלאומיים הקשורים למועצה, חשוב להכיר, נושא שאף פורסם בשבוע בידיעות אחרונות והוא – הודעת מועצת העיר הבלגית אקסל (רשות מוניציפלית בת 88 אלף תושבים המהווה חלק ממטרופולין בריסל) על השעיית ברית הערים התאומות בינינו בעקבות המלחמה בעזה וטענות כנגד התנהלות מדינת ישראל.
לא אצטט את המכתב עליו חתומים ראש העיר דולקרידס ונביל מסעודי, יועץ ראש העיר לשיתופי פעולה בינלאומיים, אלא אספר לכם שבחרתי להשיב במכתב אישי נוקב, המציג את המצב מנקודת ראותי האישית.
בסיום דברי כתבתי:
"בשיחתנו הצעתי שתבוא לבקר אותנו, לראות במו עיניך ותנסה להבין. אמרת לי שאתה לא יכול כי מסוכן בישראל. אתה צודק, מסוכן בישראל - עשרות רקטות, לפעמים מאות, נורות עלינו מידי יום. הן נורות על ידי חמאס, חיזבאללה, הג'יהאד האיסלאמי ואיראן, אבל אף ישראלי לא יסכן את ביקורך כאן. אם היו יורים על העיר שלך עשרות טילים מידי יום, אלפי טילים בשנה, מה היית עושה? אם היו רוצחים עשרות חברים אישיים שלך, כיצד היית מגיב?
"אני לא יודע כיצד היית מגיב אם היו רוצחים 1,400 אזרחים בני עירך, אבל אני יודע מה הייתי עושה אם זה היה קורה אצלך: הייתי מארגן מיידית משלחת סיוע, הייתי מגיע בעצמי בראש המשלחת ומגיש עזרה, הייתי מחבק אותך ונותן תמיכה, הייתי פועל מתוך משמעות עמוקה, בסיסית ואנושית של המושג 'ברית ערים תאומות' כי ברית משמעותה היא שבשעתו הקשה ביותר של בן ברית, אתה נחלץ לעזרה ומושיט תמיכה".
מה לא הייתי עושה? לא הייתי משעה את היחסים עימך בגלל שבחרת להגן על עצמך. לא הייתי משעה את היחסים גם אם הייתי בטוח שאתה טועה. הייתי מדבר, מנסה לחבר, לשכנע, לעזור למצוא דרכים נוספות. זו המנהיגות שהייתי מצפה לה ממך, הצטערתי שבחרת אחרת.
באכזבה גדולה,
גיל לין"
מוזמנים לקרוא את המכתב המלא כאן
אז זה הסיפור של ברית מגידו - אקסל שנוסדה ב2012 וכרגע מושעית עד שהמצב יתבהר, אני מבטיח לכם שנחפש שותפים ראויים יותר לשיתופי פעולה אמיתיים בעתיד.
ודבר אחרון להפעם, גם הוא בסימן בינלאומי, בשבוע שעבר נפגשנו עם נציגים של הועד להנצחת הוכברג, שעל שמו קרוי המצפור היפה אצלנו, ליד ביה"ס עומרים. הועד להנצחתו מבקש לפעול כעת להנצחת חיילים שחורים מדרום אפריקה שהיו חלק מצבאו של אלנבי ונהרגו ב"קרב מגידו" ב-1917, הקרב בו ניצח אלנבי ובו השלימו הבריטים את כיבוש ארץ ישראל מידי השלטון העות'מאני במלחמת העולם הראשונה.
אנקדוטה מעניינת היא שאלנבי, שהיה נוצרי אוונגליסט אדוק, קרא לעצמו לאחר הקרב "הויקונט הראשון בצבא ארמגדון (הר מגידו)" וייחס לקרב משמעות דתית היסטורית (מה שמחזיר אותנו לנושא עמו פתחנו).
בכוונת הועד להנצחת הוכברג להקים מצפה נוסף והמימון לכך אמור להגיע כולו מתורמים בדרום אפריקה.
נעדכן בהתפתחויות בהמשך...
בזאת אסיים, מבטיח לעדכן גם על הפגישות בוושינגטון, אבל על זה כבר תקראו בשבוע הבא.
מאחל לכולכם סופשבוע נעים, והנאה גדולה בפסטיבל!
שלכם,
גיל
