1. פרטים אישיים: יסמין ז'ק, קיבוץ מגידו, בת 43, עצמאית - בעלת סטודיו לפיתוח ועיצוב מדיה, נשואה +6.
2. תפקיד ויחידה: בסדיר הייתי חובשת ביה"ק של חיל האוויר, במילואים התגייסתי לפרוייקט "בני המקום".
3. ספרי בכמה מילים על שירות המילואים שלך החל מה7.10 ועד היום "בני המקום" הוא פרוייקט של גיוס תושבים לשמירה על הישוב בו הם חיים. בקיבוץ מגידו יש שמירה בשער מאז ה-9 באוקטובר ועד היום. בתקופת המילואים היינו קבוצה של 7 "בני המקום". שמרנו כ-36 שעות בשבוע בשער והיינו חלק מצוות הכוננות החמוש לשעת הצורך.
4. איך התמודדה המשפחה עם השירות הממושך?
יש לנו משפחה זורמת ודינאמית. הילדים מאד עצמאיים, גם הגדולים וגם הקטנים והשתדלתי להיות בבית כשהילדים יוצאים בבוקר לבית-הספר ובזמן ארוחת ערב. כשהייתי שומרת בלילות ובשבתות, אייל (בעלי) היה מצטרף אלי לחלק מהמשמרת וככה היה לנו גם קצת זמן איכות שקט ביחד :) וכמובן שמזל גדול (או חכמה גדולה של ראיית הנולד) שיש לנו סבתא בסביבה שגם היא התגייסה למילואים שלי :).
5. מה היה הדבר הכי קשה? מה חיזק אותך?
זה נראה פשוט לעשות "מילואים בבית", אבל זה לא כזה פשוט כפי שזה נראה... כעצמאית שעובדת מהבית, ביום-יום אני מאד זמינה לצרכים של הבית ושל הילדים. אחד הדברים הקשים היה לחזור באמצע הלילה או בסוף משמרת ארוכה לבית הפוך או לילדים מתוסכלים. מה שחיזק אותי זה לעצור רגע ולהנות מהבלאגן - מזה שיש. יש בית, יש ילדים, יש שפע לעשות ממנו בלאגן. זה אמנם נשמע כמו קלישאה, אבל אחרי כמה נשימות עמוקות זה באמת יכול לעבוד עלי :)
6. האם השתנה משהו בתפיסת העולם שלך כישראלית מאז השביעי באוקטובר? בהסתכלות שלך על החברה הישראלית?
זו שאלה מאד מורכבת, אני לא יכולה לענות עליה בשתי שורות. יש מחשבה שמלווה אותי מאז שיצא השיר של התקווה 6 - "זה נכון שאנחנו עם של גיבורי על, אבל אני לא רוצה להיות גיבורת-על, אני רק רוצה לחיות בשקט".
|
